לטובתנו, כדאי לצמצם שיווק ורכישת מים בבקבוקי פלסטיק – חלק א

5 הכללים של הקיימות (5 R’s)

הנזקים הגדולים שגורם השימוש בפלסטיק (כמו שתיראו בהמשך) צריכים לגרום לנו להישמע ל-5 הכללים של הקיימות (5 R’s):

– Reflect –  חשוב אם נחוץ;
– Refuse – סרב (הפסק לצרוך);
– Reduce – הפחת (הקטן צריכה);
– Reuse – שימוש חוזר;
-Recycle – מחזר.

במקרה של בקבוקי פלסטיק עדיף להישמע לשלושת הכללים הראשונים – להפסיק או להקטין מאוד את צריכת המשקאות בבקבוקי פלסטיק.

שוק הבקבוקים הקטנים בישראל כולל כ-1 מיליארד בקבוקים בשנה. אחוז ההחזר של בקבוקים קטנים באמצעות רשתות השיווק עומד על כ-16% בלבד. בנוסף, בישראל נמכרים כ-760 מיליון בקבוקים “משפחתיים” (1.5 ליטר) עליהם לא חלה חובת איסוף. שיעור האיסוף הוולונטרי שלהם הוא כ-37% (מקור: ‘מי רוצה שנשלם יותר על בקבוק שתייה משפחתי‘, גלובס 11.7.2018, “כמה זה עולה לנו ומי מתנגד לחוק“, גלובס 18.7.2018).

נזקים שנגרמים ע”י חברות ששואבות מים ומוכרות אותם בבקבוקי פלסטיק

הנזק שבמניעת מים מהטבע

כאמור, המוטיבציה לכתיבת הפוסט היה אירוע העכברת שהתפרצה בנחלי הצפון. השבוע נודע גם על מתקפת יתושים נושאי קדחת הנילוס המערבי. שתי ההתפרצויות הללו נבעו מהעובדה שהמים בנחלים עומדים ולא זורמים וזאת כיוון שמים שהיו אמורים להגיע אליהם נשאבו כמים שמופנים לצריכה פרטית ולצריכה תעשייתית. ההתפרצויות של המחלות הללו צריכות לעורר את רשות המים להכניס שיקולים נוספים למערך השיקולים שכן חוסר התחשבות בסביבה ומניעת מים מהנחלים הם אלו שהביאו לנזקים הבריאותיים והכלכליים שהשפיעו על אזורים נרחבים בישראל.

התחממות גלובלית ושינויי אקלים

בקבוקי פלסטיק מיוצרים מנפט. בתהליך ההפקה והשריפה של נפט נפלטים גזי חממה שונים, ובכלל זה פחמן דו חמצני (CO2) ומתאן, שהוא גז חממה גרוע פי כמה מ-CO2. בתהליך השינוע של הבקבוקים במשאיות מנקודת הייצור לנקודות המכירה בכל רחבי המדינה נפלט CO2.

לאחר שהצרכנים שותים את המים הם זורקים את הבקבוקים לפח המיחזור (במקרה הטוב) או לפח הקרוב (במקרה הפחות טוב) או פשוט משליכים אותם ברחוב או בשפת הים (על הנזקים שנוצרים בעקבות זאת – בהמשך). שינוע הבקבוקים למטמנות או למפעל המיחזור גורם גם הוא לפליטה של פחמן דו-חמצני CO2.

מדוע אנחנו מוטרדים מההתחממות הגלובלית?

רשות המים מוטרדת מההתחממות הגלובלית שכן אפילו במגרשה הצר היא (ואנחנו) סובלים ממנה. כאמור, אנחנו מצויים בשנת הבצורת החמישית כששנת הבצורת השישית בפתח. אין צורך להסביר מדוע בצורת אינה טובה לנו, אבל לבצורת יש גם השלכות רוחב פוליטיות (לדוגמה: האביב הערבי החל בעקבות עליית מחירי מזון שנבעה מבצורת, וגם מלחמת האזרחים בסוריה פרצה, בין היתר, בשל הבצורת וחוסר היכולת של כפריים רבים לכלכל את משפחותיהם). הפליטים ומהגרי העבודה שהגיעו לתל אביב ולאירופה הם תוצר של השפעות ההתחממות הגלובלית.

השבועות האחרונים זימנו כמה דוגמאות להשלכות ההתחממות הגלובלית: צפינו בהוריקן פלורנס פוגע בארה”ב ובסופת הטייפון מנגקוט משתוללת בפיליפינים ובסין עם רוחות במהירות של יותר מ-220 קמ”ש שהביאה למותם של 50 איש ולנזקים כלכליים עצומים. עשרות מטיילים ישראלים נתקעו בהודו כתוצאה מאירוע גשם עוצמתי שארך שלושה ימים רצופים וגרם למפולות וחסימות דרכים. אחד הגורמים העיקריים לעוצמתם הגדולה של ארועי קטסטרופה אלה היא ההתחממות הגלובלית. האוקיינוסים מהווים את מקור האנרגיה של ההוריקנים והטייפונים, וכשהטמפרטורה עולה כמות האדים שנאצרת באוויר והופכת לטיפות גשם גדולה יותר, דבר שמביא לאירועי גשם עוצמתיים שמלווים בשיטפונות, מפולות בוץ וכד’.

ד”ר שחר אבין, חוקר במרכז לחקר סיכונים קיומיים באוניברסיטת קיימברידג’ אשר חוקר קטסטרופות שיכולות להרוג מיליארדי אנשים, מתאר בשיחה שנערכה עימו תרחישים שונים, כולל אחד שלדבריו אנחנו לא מתמודדים איתו כיום (כלכליסט, 28.9.2018): “דווקא בשינויי האקלים אנחנו הולכים עם ראש בקיר. הם לא יהרגו אנשים במישרין, אלא דרך יבולים שיקרסו, הגירה המונית, מגיפות מקומיות חוזרות, מלחמות מקומיות – שהן כנראה מה שיהרוג אנשים, ולא העובדה שיהיה להם חם בחוץ והם יתעלפו. אם כי גם זה יקרה”.

צפו במפת שינוי הטמפרטורה הממוצעת בין השנים 1880 עד 2017. ראו כיצד הגלובוס נצבע בצבע אדום (עלייה בטמפרטורה) ככל שאנחנו מתקרבים לתקופתנו:

צפו במפת האנומליה של הטמפרטורות לפי מדינה. המפה מבוססת על נתונים של NASA. ניתן לראות את השינויים בטמפרטורות בישראל בשורה השישית, ראשונה מצד שמאל:

זיהום הסביבה הימית

בקבוקי פלסטיק שיגיעו למיחזור יהפכו לחומר גלם שישמש בדרך כלל לייצור מוצרי פלסטיק נחותים יותר מהבקבוק. בקבוקי פלסטיק שמגיעים למטמנות לא יתכלו אלא בחלוף מאות שנים. בקבוקי פלסטיק שמושלכים בסמוך לים יעשו נזק לסביבה הימית. הם יהפכו בתהליך ארוך לחלקיקים קטנים (“מיקרו פלסטיק” ו”ננו פלסטיק”), תוך ספיחת חומרי רעל. חלקיקי המיקרו פלסטיק (0.5 מ”מ) וחלקיקי הננו פלסטיק (0.1 מ”מ) ייאכלו על ידי יצורים שונים במעלה שרשרת המזון ויפגעו בהם, וימצאו את דרכם גם לדגים שמשמשים מזון לאדם. כך, בקבוקי הפלסטיק שהושלכו ימצאו את דרכם בחזרה לצלחות שלנו ויסכנו את הבריאות שלנו.

חוקרים את זיהום הפלסטיק באוקיינוסים – היסודות (סרטון דובר אנגלית באורך 6:29 דקות):

מה קורה לבקבוקי הפלסטיק שאנחנו זורקים? סיפורם של שלושה בקבוקים (סרטון וידאו כתוביות בעברית, 4:06 דקות):

זיהום האוקיינוסים ע”י מאות מיליוני טונות של חלקי פלסטיק (ובכלל זה בקבוקי פלסטיק) הורג את האוקיינוסים, שקיומם התקין הכרחי להמשך קיום האדם. סרטון מומלץ לצפיה (2:36 דקות בלבד). בדקה 01:28 של הסרטון רואים בקבוק של מי ‘עין גדי’ על החוף:

צוללן אוסף בקבוקי פלסטיק מתוך הים (סרטון של הנשיונל ג’יאוגרפיק, 1:23 דקות):

נזקי פלסטיק בסביבה היבשתית – מטמנות אשפה ושדות חקלאיים

מרבית הפלסטיק שאנחנו זורקים לא עובר למיחזור, ומוצא את דרכו למטמנות אשפה, שם הוא יכול להמתין מאות שנים עד שיהפוך לחלקיקי מיקרו פלסטיק (0.5 מ”מ) וננו-פלסטיק (0.1 מ”מ). במהלך השנים סופחים אליהם חלקיקי המיקרו פלסטיק חומרים רעילים. חלקיקים אלו עלולים לזוז ממקומם במטמנה כתוצאה מגשמים ורוחות וייכנסו לשרשרת המזון היבשתית. מסלול אפשרי נוסף להגעתם של חלקיקי הפלסטיק למזוננו הוא באמצעות הביוב. חלק מהביוב הופך לדשן לשדות ולכן חלקיקי פלסטיק אלו עוברים לאדמה החקלאית בה גדל מזוננו ואף חוזרים למקורות מים מהם נשאבים מי שתייה.

נזקי בריאות מחלקיקי פלסטיק ומיקרו פלסטיק במים ובמזון

מי שמעדיף לשתות מים מבקבוקים למרות הנזקים הסביבתיים שבייצורם, שינועם, הטמנתם ו/או “מיחזורם” ראוי שיידע שארגון הבריאות העולמי (WHO) מצא חלקיקים זעירים של פלסטיק (מיקרו פלסטיק) ב-90% מבקבוקי המים שבדק ב-11 מדינות (ממותגים מובילים). רק ב-17 בדיקות מ-259 הבקבוקים שנבדקו לא נמצאו חלקיקי מיקרו פלסטיק. המחקר מצא שבממוצע, כמות חלקיקי הפלסטיק במים מבוקבקים היתה כפולה מזו שבמי ברז. זה כמובן ממצא בעייתי, כיוון שאנשים משלמים פרמיה ביחס למי ברז כדי לקבל מים “מינרליים ונקיים”. אחד ההסברים האפשריים הוא שחלקיקי פלסטיק שנישאים באוויר חודרים למיכלי המשקה. אינני טוען שהמים שנמכרים בישראל מכילים חלקיקים כאלו (כאמור, המחקר לא כלל את ישראל במדינות מהן נלקחו מדגמים), אבל ראוי להסיק מסקנות מהמחקר של ארגון הבריאות העולמי.

חלקיקי מיקרו פלסטיק נמצאו במזון מן הים (צדפות, דגים וכד’) ומכאן שאכילתם יכולה להוות מקור ישיר להימצאות חלקיקי מיקרו פלסטיק בגוף האדם. באחד המחקרים שנעשה בארה”ב נמצאו שאריות של החומר המסרטן ביספינול A בשתן של 95% מהנבדקים. במחקר אחר נמצאו חלקיקי מיקרו פלסטיק ב-83% מדגימות מי ברז שנעשו ב-7 מדינות. לאחרונה נמצאו חלקיקי מיקרו פלסטיק גם במלח למאכל (נבדקו 17 מותגים ב-8 מדינות, לא כולל ישראל). החשש מהימצאות מיקרו פלסטיק בגוף האדם נובע בין השאר מכך שבעת שהותם במטמנות ובים, חלקיקי מיקרו פלסטיק סופחים אליהם חומרים מסוכנים לאדם.

אם אנחנו יכולים לנשום חלקיקים בגודל מיקרו פלסטיק וננו פלסטיק, אז בעתיד נמצא אותם במחזור הדם שלנו, בריאות, וברקמות הגוף. חלקם יעברו ולא יגרמו נזק, חלקם יישארו בגופנו לתקופה ארוכה מבלי לגרום נזק, וחלקם עלולים להיות מחוללי סרטן.

כמה פלסטיק אנחנו אוכלים? כתבת וידאו של BBC:

מסקנה – להקטין את כמות הפלסטיק המיוצרת

המסקנה הבלתי נמנעת היא שאנחנו צריכים להקטין את כמות הפלסטיק המיוצרת ולהקטין את כמות הפלסטיק המושלכת. מיחזור אינו מספיק. זה הרציונל שעומד מאחורי הדרישה הספציפית מרשות המים להפסיק (או לצמצם במידה משמעותית) את הזרמת המים למפעל ‘מי עדן’ ולמפעלי המשקאות המבוקבקים בכלל, כאחד האמצעים לצמצום נזקי הפלסטיק. במקביל, על המחוקק לתת את הדעת לנזקים הבריאותיים והכלכליים שנגרמים כתוצאה משימוש בבקבוקי פלסטיק חד פעמיים ולגרום לכך שהעלויות החיצוניות של בקבוקי הפלסטיק החד פעמיים יגולמו במחיר המוצר על פי התפיסה “המזהם משלם”.

המלצות ברמת הצרכן הבודד:

• להפסיק או להפחית את צריכת המים והמשקאות שמשווקים בבקבוקי פלסטיק.
• לעשות שימוש חוזר בבקבוקי פלסטיק כדי להימנע מהשלכתם שלא לצורך. מיחזור אינו פתרון.
• לשתות מי ברז או מי ברז שסוננו בסננים ביתיים תת-כיוריים. איכות מי הברז בישראל הינה בדרך כלל טובה (תוכלו לבדוק את איכות המים ביישוב שלכם במערכת מקוונת שמציגה תוצאות בדיקות של משרד הבריאות).
  
• לאכול מזון עשיר במגנזיום כדי להשלים את המחסור במגנזיום במים המותפלים. דוגמאות למזונות עשירים במגנזיום: שוקולד מריר, אבוקדו, זרעי דלעת, פשתן וצ’יה, טופו, בננות, שקדים וקשיו, עדשים, שעועית, חומוס, אפונה, פולי סויה, קישואים, בטטות, תאנים.
• לא לרכוש ניירות ערך של חברות שעוסקות בייצור והפצה של מים מינרליים.