מצב הפקקים בישראל חמור וצפוי רק להחמיר

קרן המטבע הבינלאומית הצטרפה ל-OECD וקבעה כי מצב הפקקים בישראל חמור וצפוי רק להחמיר. באחרונה עדכן האוצר את ההערכות על הנזק השנתי למשק כתוצאה מהגודש בכבישים: 35 מיליארד שקל.

20/3/2018

“ישראל סובלת מבעיית הגודש החמורה ביותר במדינות ה-OECD, לרוע המזל המצב רק יחמיר” הכריז ראש משלחת קרן המטבע הבינלאומית קרייג באומן במסיבת עיתונאים שכינסה הקרן במשרד האוצר לסיכום ביקורה השנתי בישראל. “האוכלוסיה בישראל גדלה, רמת החיים עולה, יותר ויותר אנשים עוברים לרכב פרטי ואתגר התשתיות רק הולך ומתעצם”.

עומס תנועה בדרך לעבודה בנתיבי איילון דרום

עומס תנועה בדרך לעבודה בנתיבי איילון דרום. צילם: ערן שחורי

בדו”ח הדו-שנתי על ישראל שפרסם ארגון ה-OECD הוצגו נתונים שממחישים את חומרת הבעיה: הצפיפות התחבורה בישראל מגיעה ל-2,800 כלי רכב בממוצע לקילומטר – פי 3.5 מהצפיפות הממוצעת במדינות ה-OECD (כ-800 כלי רכב לקילומטר כביש) וכמעט כפליים מהצפיפות הממוצעת במדינה הצפופה ביותר ב-OECD אחרי ישראל – ספרד (עם כ-1,300 כלי רכב לקילומטר).

בממשלה היו מודעים לבעיה גם ללא הנתונים ההשוואתיים של ה-OECD. רק לאחרונה עדכן האוצר את ההערכות שלו על הנזק האדיר שנגרם למשק כתוצאה מהגודש בכבישים: 35 מיליארד שקל לשנה לעומת 25 מיליארד בהערכה קודמת.

עומס תנועה אחרי העבודה בנתיבי איילון דרום

עומס תנועה אחרי העבודה בנתיבי איילון דרום. צילם: ערן שחורי

הסיבה פשוטה – קצב הקמת התשתיות להסעת המונים רחוק מלהדביק את קצב הגידול בכלי הרכב הפרטיים. מרכז המחקר של הכנסת מצא כי בחמש השנים האחרונות גדל מספר כלי הרכב בישראל ב-17% בעוד ששטח הכבישים גדל ב-6% בלבד. תכנית אסטרטגית של משרדי האוצר והתחבורה מ-2012 העריכה שדרושה השקעה של 200-300 מיליארד שקל על-פני העשור הקרוב כדי לסגור את הפער בתשתיות תחבורה המונית בין הערים הגדולות בישראל ואירופה – רק שבניגוד לאירופה האוכלוסיה בישראל גדלה בקצב מהיר ורמת החיים ממשיכה כל הזמן לעלות. זה אומר שישראל חייבת לרוץ כדי להישאר במקום.

שבוע לאחר פרסום הדוחות של ה-OECD ושל קרן המטבע הבינלאומית, פירסם בנק ישראל דו”ח העוסק בתחבורה הציבורית בישראל. לפי הדו”ח, משך הנסיעה למקום העבודה התארך בשנים האחרונות. גם בבנק ישראל מתרגמים למילים את מה שנהגי ישראל מרגישים מדי בוקר: ההשקעה בתשתיות תחבורה לוקה בחסר והציבור מדיר רגליו מהשימוש בתחבורה ציבורית. התארכות הנסיעה בתוך העיר מלמדת בעיקר על עומס על התשתיות ואילו התארכות הנסיעה הבינעירונית, מעידה גם על עומס על התשתיות וגם על התרחקות המגורים ממקום העבודה.

לפי בנק ישראל, רק 18% מהאוכלוסיה משתמשת באוטובוסים כדי להגיע לעבודה, ורק 3% ברכבת. רוב האזרחים (69%) מעדיפים את הרכב הפרטי, גם אם הוא גוזל מחשבון הבנק שלהם הוצאות חודשיות של דלק, ביטוחים, תיקונים, חניות או אגרות נסיעה שונות (לדוגמה כביש 6). עוד נמצא ש-10% מאזרחים נוהגים להגיע לעבודה באמצעות אופניים. נתון שמצרף לדיון הציבורי בנק ישראל הוא ש–43% ‬ מהעובדים היו מגיעים בתחבורה ציבורית לעבודה אילו מטרופולין תל אביב היה כרך אירופי נורמלי. השיעור כיום עומד על 25%.

המלצה שלנו: יש לעודד עובדים להגיע לעבודה באופניים באמצעות סלילת רשת שבילי אופניים עירוניים ובין-עירוניים, הקמת מתקני חניה לאופניים בשטחים ציבוריים, בתחנות רכבת ובמקומות עבודה, בניית מקלחות במקומות עבודה, ומתן תמריצים כספיים לעובדים שיגיעו לעבודה באופניים.

כתבות קשורות: