תאונות הקורקינטים מזנקות, וביהמ”ש מתערב לראשונה: להחיל ביטוח חובה על רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים
“גלובס” (18.6.2020, אבישי גרינצייג, מדור ביטוח חובה): תאונות הקורקינטים מזנקות, וביהמ”ש מתערב לראשונה: להחיל ביטוח חובה על רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים
לאחר הליך ארוך ומייגע שנמשך חמש שנים וחצי, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי אופניים חשמליים הם כלי רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. עם זאת, בית המשפט לא חייב את קרן ‘קרנית’ לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, לפצות נפגעי תאונות אופניים וקורקינטים חשמליים. השופטת חדוה וינבאום וולצקי אף קבעה כי למרות שמשרד התחבורה והמפקח על הביטוח במשרד האוצר התרשלו בהסדרת התחום, המדינה איננה חייבת לפצות את הנפגעים על פי פקודת הנזיקין.
קרנית טענה במשפט כי אופניים חשמליים אינם נכנסים תחת ההגדרה של רכב מנועי, בנימוק כי לא ניתן לעשות שימוש באופניים חשמליים אם לא מתחילים לדווש בהם, וכמו כן על הרוכב לדווש מרגע הגעתו למהירות המקסימלית המותרת (25 קמ”ש). לטענת קרנית, מטרת המנוע היא רק להקל על הרוכב בעת הדיווש. מכאן, שהשימוש הפיזי הוא העיקר, והשימוש המכני הוא הטפל. גם המדינה טענה כי אופניים חשמליים אינם רכב מנועי, וכי “לא מדובר בסיכון כזה שחוק הפיצויים התכוון לעסוק בו, ולתת לו מענה”.
השופטת וינבאום וולצקי לא התרשמה מטענות המדינה והקרן. “תכליתו של חוק הפיצויים הייתה ליתן פתרון לנפגעים בדרך מכלי רכב, כאשר הסיכון להיפגע מכלי רכב מנועי גבוה לאין ארוך מזה של כלי שאינו מנועי. הכוונה הייתה ליצור מנגנון פיצוי שהוא נוסף על זה שבביטוח הלאומי לאותם נפגעים”, כתבה השופטת בפסק הדין. “אין בידי לקבל את עמדת המדינה כי הסיכון התחבורתי בשימוש באופניים חשמליים נמוך. העדויות שהובאו בפניי מלמדות על עלייה דרמטית הן בכמות הנפגעים והן בחומרת הפגיעות, לרבות של הרוכבים עצמם”.
השופטת הוסיפה כי גם אם ייקבע שאופניים חשמליים אינם נכנסים תחת ההגדרה של רכב מנועי בחוק הפיצויים, נכון וראוי להכניסם אליה, ולהחיל על השימוש בהם את החובות הנוגעות למשתמשים בכלי רכב מנועי. אמנם תהיה בכך “משום הכבדה על הציבור, שתביא לירידה בשימוש בהם”, אולם לדעתה “שיקול זה צריך לסגת מפני התכלית של חוק הפיצויים”.
מדוע המפקח התמהמה
בפסק הדין המליצה השופטת לשנות את המצב הקיים: “לאור הסיכון המוגבר שבפגיעה של רוכב אופניים חשמליים בעצמו או בצד ג’, נכון היה לחייב בביטוח חובה גם רוכבי אופניים חשמליים, בדיוק כפי שמחויב כל רוכב אופנוע ואפילו מדובר באופנוע קטן”. לדברי השופטת, אם כתוצאה מחובת הביטוח יהיו כאלה שיסברו שהכלי אינו כדאי להם כלכלית, הם תמיד יכולים לשוב ולהשתמש בתחבורה ציבורית או לדווש על אופניים רגילים.
עד כאן ציטוטים מהדיווח על פסק הדין בעיתון ‘גלובס‘.
למה חשובה ההגדרה של אופניים חשמליים כ”רכב מנועי”?
מאת עו”ד אריאל פרויליך, משרד עו”ד פרויליך פרחי.
פורסם ב’כלכליסט‘ תאריך 21/06/2020
לאחרונה מתחולל בבתי המשפט מאבק איתנים בעל השלכות ציבוריות גדולות בנוגע להגדרה המשפטית של אופניים חשמליים.
ההגדרה חשובה כי היא בעצם חורצת את זכותם של כל נפגעי תאונות אופניים חשמליים לקבל פיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כלומר מגוף מוסדי בעל כיס עמוק כמו חברת ביטוח או מדינת ישראל.
האם כלי רכב אלו נכללים בהגדרת “רכב מנועי” כמשמעות מונח זה בסעיף ההגדרות של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
מדוע חשובה ההגדרה? כי חוק הפלת”ד (השם המשפטי המקובל של החוק) שחוקק בשנת 1976 קובע במפורש, שנהג של “רכב מנועי” שלא עשה ביטוח, או אין לו רישיון נהיגה, אינו זכאי לפיצויים מכוח החוק. זאת, להבדיל מנהג אופניים רגילים (ללא מנוע) שדינו כדין “הולך רגל” והוא זכאי לפיצויים מכוח החוק.
בהנחה שאופניים חשמליים או קורקינט חשמלי יוגדרו כ”רכב מנועי” הרי שרוכב האופניים ייחשב לנוהג “ברכב מנועי” שהפר את החובה לבטח את עצמו בביטוח חובה (כי לא ניתן לבטח כלי רכב כאלה בביטוח חובה). במקרה כזה, הוא מוחרג מחוק הפלת”ד (כ”נהג חסר ביטוח”) ואינו זכאי יותר לתבוע פיצויים מכוח חוק הפלת”ד, להבדיל מיתר נפגעי תאונות הדרכים (נהגים, נוסעים והולכי רגל).
לדוגמא, משאית דרסה רוכב אופניים חשמליים ופצעה אותו קשה או אפילו גרמה למותו. אם ייקבע שאופניים חשמליים הם “רכב מנועי” כהגדרתו בחוק, הרי שרוכב האופניים הופך ל”נהג רכב מנועי”. מעמדו המשפטי של אותו רוכב אופניים הופך ממעמד של “הולך רגל” רגיל שהחוק חל עליו, והוא זכאי לפיצויים ממבטחי המשאית, למעמד של “נהג רכב מנועי חסר ביטוח”- שחוק הפלת”ד לא חל עליו. אותו נפגע, בעצם מופקר ואינו זכאי לפיצויים.
שני פסקי דין ניתנו לאחרונה בביהמ”ש המחוזי בתל אביב ודנו בשאלה האם אופניים חשמליים הם “רכב מנועי” כהגדרת מונח זה בחוק הפלת”ד.
פסק הדין הראשון בלוח הזמנים ניתן ע”י השופט ישעיהו שנלר, יו”ר הרכב השופטים, במסגרת ערעור מנובמבר 2019.
השופט קבע, בפסק דין ארוך ומנומק, שאופניים חשמליים תקניים (עם דגש על תקניים) אינם “רכב מנועי”. כלומר, דין הנוהג בהם כדין הולך רגל רגיל. אם (כמו בדוגמא שהבאנו), נהג אופניים חשמליים מעורב בתאונה עם רכב רגיל, הוא נחשב ל”הולך רגל” ויקבל פיצוי אוטומטי ממבטחי הרכב שפגע בו.
פסק דין חדש בעניין זה ניתן ביום 11.6.2020. הפעם ע”י השופטת ח. וולצקי בביהמ”ש המחוזי בתל אביב. גם הוא ארוך ומנומק. בניגוד לפסק הדין הקודם קובעת השופטת שאופניים חשמליים (וכנראה לאור רוח הקביעות גם קורקינט חשמלי) נכללים בהגדרת “רכב מנועי” בחוק הפלת”ד. התוצאה קשה. לפי קביעה זו, כל משתמשי אופניים חשמליים הם בעצם נהגי “רכב מנועי”. ככאלה, הם כמובן נופלים להגדרת “נהגים חסרי ביטוח” (כי הרי אנו כבר יודעים שלא ניתן לבטח כלי רכב כאלה). מרגע זה, הם אינם זכאים לפיצויים לפי חוק הפלת”ד. כלומר, אם אופניים חשמליים מעורבים בתאונה עם רכב רגיל, נהג האופניים שנפצע, יוצא ללא פיצוי (מלבד זכות תיאורטית לתבוע את הנהג השני בהתאם לדיני הנזיקין).
מסקנת השופטת שאופניים חשמליים הם “רכב מנועי”, מבוססת בעיקר על ניתוח מילולי פשוט וישיר של סעיף ההגדרות בחוק הפלת”ד. לפי הדבק המילים כפשוטן (“רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית”) קשה מאד להוציא אופניים חשמליים מהגדרה זו. השופטת מנתחת את גלגולי הסעיף, משווה אותו להגדרה דומה בפקודת התעבורה, וכן מנתחת פסקי דין וכללי פרשנות משפטית.
המסקנה הסופית היא שאופניים חשמליים באשר הם מהווים “רכב מנועי”. לנהג אין עילת תביעה לפי חוק הפלת”ד כי אינו בעל רישיון נהיגה ואין לו ביטוח חובה. הגוף שהוקם מכוח החוק “קרנית” גם הוא אינו מחוייב לשאת בפיצוייהם של נפגעי אופניים חשמליות כי משתמשי האופניים אינם שותפים לנטל הביטוח.
גם מדינת ישראל שנתבעה באותה תביעה כגוף מינהלי שלא טרח להסדיר את כל סוגיית המעמד, הרישוי, ההיתרים לנהיגה, וחובת הביטוח, פטורה מאחריות מסיבה מנהלית של חוסר אפשרות לדון בתביעה נגד המדינה שלא במסגרת בג”צ.
התוצאה היא שכל נפגעי אופניים חשמליים בעצם אינם זכאים לפיצוי מכוח חוק הפלת”ד.
לפיכך, אם אתה נוהג ב”רכב מנועי” ללא ביטוח חובה בר תוקף או ללא רישיון נהיגה, אינך זכאי בעצם לפיצויים מכוח חוק הפלת”ד.
מתחילת השנה: יותר מאלף רוכבי קורקינטים שנפגעו הגיעו לאיכילוב
מעקב גלובס, מאת שני אשכנזי, דיווח מתאריך 17/06/2020
מעקב “גלובס” ואיכילוב, שמתבצע מאז נובמבר אשתקד, מראה כי מתחילת 2020 פקדו את בית החולים יותר מ-1,000 נפגעים כתוצאה מתאונות דרכים שבהן היו מעורבים קורקינטים ואופניים חשמליים, למרות תקופת הסגר והריחוק החברתי.
יוני 2020 – מתחילת השנה: יותר מאלף רוכבי קורקינטים שנפגעו הגיעו לאיכילוב
עוד עולה מהנתונים, על פי הדיווח של הילה ויסברג מ’גלובס’ כי בחודש מאי לבדו מספר הנפגעים שהגיעו לבית החולים בעקבות תאונות קורקינטים ואופניים חשמליים עמד על 210, לעומת 113 בחודש אפריל, שבו עדיין היה סגר. עד כה, במהלך 16 ימים בלבד בחודש יוני, עומד מספר הנפגעים על 178.
מספר הפצועים מתאונות קורקינט ואופניים חשמליים זינק בחודש מאי 2020
ביטוח חובה לאופניים חשמליים, כולל אופניים עם מנוע עזר – עניין של זמן
מאת: ערן שחורי, רכז ‘רוכבים לעבודה’ וחבר בצוות מדיניות ציבורית בעמותת ‘ישראל בשביל אופניים’. הדברים מייצגים את דעת הכותב בלבד.
תאריך פרסום: 24/06/2020
בעקבות הפסיקה (שנובעת מהכאוס שנוצר בעשור האחרון), החלת ביטוח חובה על אופניים חשמליים הינה רק שאלה של זמן.
כוונתנו המקורית כשיזמנו את הסדרת הרכיבה על אופניים עם מנוע עזר (כן, אלו עם המגבלות…) היתה שאופניים כאלו ייחשבו לאופניים. היו כאלה שבמעשיהם ובמחדליהם גרמו לכך שרוכבי האופניים החשמליים (כולם) ישלמו ביטוח חובה, ובכלל זה הקטגוריה שהיתה אמורה להיות פטורה מהביטוח הזה (שהיא הקטגוריה החוקית היחידה היום במדינת ישראל).
אז למי מגיעה ה”תודה”? בין השאר לגורמים שלהלן (לא חסרים גורמים נוספים – ראו פוסטים קודמים בנושא בתגובות, אבל לא אלאה אתכם כאן).
“כל הכבוד” לאלו ששדרגו על דעת עצמם את האופניים החשמליים, עקפו את המגבלות של בקר המנוע, הפכו את האופניים החשמליים ל’טוסטוס חשמלי’ לא חוקי, נסעו במהירות וללא התחשבות במשתמשי הדרך האחרים. כל הכבוד כי זו רק שאלה של זמן עד שיחילו ביטוח חובה על כל סוגי האופניים החשמליים, גם על הסוג החוקי, שהיה אמור להיחשב כאופניים, ולא היה אמור לחול עליו ביטוח חובה. ביטוח כזה יהיה מן הסתם ביטוח יקר, בגלל שחברות הביטוח הן חברות שלא מתכוונות להפסיד כשהם ימכרו ביטוח לרוכבי אופניים חשמליים.
מודעה למכירת קטנוע חשמלי לא חוקי שמתחזה לאופניים חשמליים
אפיוני הקטנוע החשמלי הלא חוקי שמתחזה לאופניים חשמליים.
“כל הכבוד” למשרד התחבורה ולעומדים בראשו בעשור האחרון, שבחסות מחדליהם ו’גרירת רגליים’ במשך שנים, גרמו לכך שבמקום שאנשים יוכלו להתנייד באמצעות ‘אופניים עם מנוע עזר’ (עם המגבלות המוטלות עליהם, בדומה לתקנות האירופיות על Pedelecs) ללא חובת ביטוח (ובכך לעודד תחבורת אופניים ממותנת), הם ייאלצו לשלם ביטוח יקר. לקח למשרד התחבורה למעלה משלוש שנים להוסיף את ההגדרה של אופניים עם מנוע עזר לתקנות התעבורה, למרות שהיה מדובר בהעתקה של תקן אירופי קיים של מה שנקרא Pedelecs. בזמן הזה מרבית האופניים שודרגו באופן לא חוקי, הפכו לאופניים חשמליים מהירים, ולא התחשבו בהולכי הרגל דבר שהביא לנפגעים ולעימות בין הולכי הרגל לבין נוסעי הטוסטוסים האלה.
“כל הכבוד” למשרד התחבורה ולעומדים בראשו שהתעלמו מפניות שנעשו אליהם במטרה להוסיף קטגוריות נוספות לקטגוריה היחידה של ‘אופניים עם מנוע עזר’, כדי לענות על צורך קיים, קטגוריות עליהן היה צריך להטיל מגבלות וחובת ביטוח. עכשיו, בין השאר בגללכם, כל רוכבי האופניים החשמליים יצטרכו לשלם ביטוח (ובכלל זה Pedelecs), ותחבורת האופניים הממותנת, זו שהיתה אמורה להיות פטורה מחובה זו, תיפגע. המשכתם לישון ופעלתם באותה מהירות ונחישות בה פעלתם כשטיפלתם בהכנסת התקנות לגבי אופניים עם מנוע עזר.
“כל הכבוד” למשטרה, שככל הנראה לא מבינה עד היום מה ההבדל בין ‘אופניים עם מנוע עזר’ לבין האופניים החשמליים הלא חוקיים שגרמו לעלייה במספר הנפגעים.
אופניים חשמליים מהירים, סוללה 48 וולט, גלגלי בלון, ומדבקה “מהירות מרבית 25 קמ”ש”
מדבקה “מהירות מרבית 25 קמ”ש” מודבקת על אופניים חשמליים מהירים, סוללה 48 וולט, גלגלי בלון, שמהירותם על פי הרוכב “מהר, מהר מאוד”.
“כל הכבוד” לרשויות העירוניות, שלא סוללות שבילי אופניים נפרדים. בזמן שלא סללתם שבילי אופניים תמכתם בחוק שאיפשר את הורדת כל סוגי האופניים לכביש ולגידול במספר הנפגעים. התוצר של הגידול במספר הנפגעים והכאוס שנוצר הינו, בין השאר, החלת חובת ביטוח על כל סוגי האופניים ופגיעה בעירוניות שהיתה אמורה להגיע עם הגידול בתנועה דו גלגלית ממותנת.
“כל הכבוד” לעיריית תל אביב, שידעה לשלוח את הפקחים שלה לתת לרוכבי אופניים קנסות בגין רכיבה על מדרכות (גם כשלא היו שבילי אופניים סמוכים), אבל לא השכילה לאכוף, יחד עם המשטרה, את המגבלות שהוטלו על אופניים עם מנוע עזר. זה נכון שיש מקומות בהם אין לעירייה סמכות אכיפה (על הכביש), אבל במקומות בהם יש לעירייה סמכות אכיפה (על המדרכה), היא לא מימשה אותה בצורה שאולי היתה יכולה לסמן לרוכבי האופניים החשמליים באופן ברור מה מותר ומה אסור.
—-
נזכיר גם את הדרישה שלנו ממשרד התחבורה להגדיר קטגוריות נוספות של אופניים חשמליים ולהוסיף אותם לתקנות התעבורה, במטרה לענות על הצורך הקיים בשוק (מהירים יותר; חזקים יותר; ללא חובת פידול). על הקטגוריות האלה יש להטיל כללים אחרים מאלו שחלים על אופניים עם מנוע עזר, ועל קטגוריות האלה יש להחיל תשלום ביטוח חובה.
כתבות קשורות:
- תאונות הקורקינטים מזנקות, וביהמ”ש מתערב לראשונה: להחיל ביטוח חובה על רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים
- דרישה ממשרד התחבורה ומהכנסת בקשר לאופניים החשמליים: להוסיף קטגוריות ולתקן את תקנות התעבורה
- תגובה לכתבה “כן, אנחנו רוכבים על קורקינטים ואופניים חשמליים, אבל זה לא אומר שמגיע לנו למות.”
- חוק האופניים החדש מסכן חיים ופוגע בתחבורת האופניים
- מחדל האופניים החשמליים – מי אשם ומה צריך לעשות
- עיריית תל אביב מודיעה: אופניים בעיר – הדור הבא
האקדמיה ללשון העברית
האקדמיה ללשון העברית
