ג’ירו ד’ישראל – אופניים כאן ועכשיו למען הסביבה
היתרונות של האופניים רבים. השימוש באופניים יכול להוציא אותנו מהפקקים, לפתור את מצוקת החנייה ולהפחית את זיהום האוויר ואת זיהום הרעש בעיר.
פרופ’ עדי וולפסון, 11/5/2018
ראש הממשלה, שרים, ראשי ערים והמוני בית ישראל, נשבו בקסם הג’ירו ד’איטליה ששטף את דרכיה הראשיות של מדינת ישראל לפני כשבוע. מרוץ האופניים הבינלאומי היוקרתי, הוציא לרחובות גם אלפי מעודדים, לצד מיליוני צופים בכל רחבי תבל, ופתאום חגיגה אמתית של ספורט מזכירה לכל העולם וגם לכולנו שישראל אינה רק האיום האיראני והמאבק בעזה. גם התמונות הרבות שליוו את הרוכבים ברחובות הערים, לאורך החופים ובשבילים, והציגו את יופייה המרהיב של הארץ, הזכירו לנו שיש לנו ארץ נהדרת.
ג’ירו ד’איטליה 2018 ירושליים, גיא ניב
ג’ירו ד’איטליה 2018 – שלב 2 – תל אביב
ספורט האופניים סחף בשנים האחרונות את אזרחי ישראל, הרוכבים בסופי שבוע בכבישים וביערות, והוא כבר מזמן אינו רק טרנד. יחידים, זוגות או קבוצות של רוכבים, בערים ובשטחים הפתוחים, משלבים אורח חיים בריא עם פעילות חברתית, וגם נהנים מהטבע הארץ ישראלי. אבל רכיבה על אופניים אינה רק עניין של ספורט מקצועי או בילוי לשעות הפנאי, אופניים הם כלי תחבורה זול, זמין ופשוט, שיכול להיות יעיל ומועיל מאוד לתנועה עירונית. ואכן, יותר ויותר אנשים בישראל רוכבים באופניים גם ביום יום: לעבודה, ללימודים ועוד.
האופניים משמשים ככלי תחבורה כבר 200 שנה, וגם כשהופיעו המכוניות, החשמליות ואמצעי תחבורה אחרים, במקומות כפריים ועירוניים רבים בעולם נשמר לאופניים מקום של כבוד. בהולנד, בבלגיה ובגרמניה, בסין ובבוסטון, האופניים משמשים ככלי תחבורה לכל דבר. היתרונות של האופניים רבים. השימוש באופניים יכול להוציא אותנו מהפקקים, לפתור את מצוקת החנייה ולהפחית את זיהום האוויר ואת זיהום הרעש בעיר.
עדיפות לאופניים
מעבר ליתרונות הכלכליים והסביבתיים שלהם, פעמים רבות התנועה באופניים למרחקים קצרים מהירה מזו שבכבישים. אולם כדי שנוכל ליהנות מתנועת אופניים יעילה ובטוחה, עלינו לפעול להקמת רשת שבילים ייעודית, ולא, היא לא צריכה להיות על חשבון הולכי הרגל, ולא צריך להיות מאבק על המדרכה. נהפוך הוא, נתיבי האופניים צריכים להיות דווקא על חשבון נתיבי התחבורה האחרים.
נכון, רבות מהערים בארץ כבר פרשו שבילי אופניים, הן ברחובות הקיימים ועל אחת כמה וכמה ברחובות החדשים. אך הדרך עוד ארוכה עד שהתנועה מכל מקום למקום בעיר תהיה נוחה ובטוחה. כמו כן, לתשתיות הנתיבים צריך להוסיף גם תשתיות המאפשרות נקודות עגינה בטוחות, מיזמיים של אופניים שיתופיים כגון מיזם התל-אופן בתל-אביב, המאפשרים לכל אחד להגיע לעיר בתחבורה ציבורית ולהתנייד באמצעות אופניים, וגם אפשרות להעלות עם אופניים לרכבת או לאוטובוס, אפשרות הקיימת כיום בצורה מוגבלת מאוד.
בנוסף לכל אלה יש צורך במעטפת משלימה, כדי שהרכיבה באופניים תוכל להיות גם נעימה ובטוחה. מדינת ישראל היא מדינה חמה יחסית ולחה, ולכן הוספה של מלתחות במקומות תעסוקה תוכל לאפשר ולעודד נסיעה אל העבודה בבוקר באופניים. כמו כן, יש לדאוג לחקיקה ולאכיפה שיגנו על רוכבי האופניים מפני המכוניות, אך גם על הולכי הרגל מפני רוכבי האופניים, וליצירת מהלך למניעת גנבות של אופניים.
אולם מעל לכל, יש לשנות את תרבות הרכיבה בישראל, הן מבחינת התדמית של האופניים, שרובנו רואים בהם עדיין כלי משחק לילדים או כלי ספורטיבי, ולא פעם גם כלי תחבורה לעניים, והן מבחינת שינוי תרבות הנהיגה.
כמו תמיד, גם כאן לחינוך יש חשיבות רבה, והחינוך לשימוש באופניים ולנהיגה זהירה ומכבדת צריך להתחיל מהגן. לכך יש להוסיף גם מדיניות לאומית ועירונית, רגולציה ופיקוח, ולשלב תמריצים למקומות עבודה ומסעות פרסום. כל אלה יוכלו להפוך רבים מהערים בישראל לנגישות ומזמינות יותר ולהפוך את הספורט להרגל.
פורסם לראשונה באתר ynet.co.il
פרופ’ עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע”ש סמי שמעון ומחבר הספר “צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד” (פרדס, 2016).
כתבות קשורות:
“בקצב בו סוללת העירייה, ייקח 30 שנה לסיום רשת שבילי האופניים”
עומדים בפקק בדרך לעבודה באזוה”ת הרצליה פיתוח? יש אלטרנטיבה
נבלמה הצעת החוק לשבילי אופניים עירוניים
האקדמיה ללשון העברית
האקדמיה ללשון העברית
