תגובה לכתבה “כן, אנחנו רוכבים על קורקינטים ואופניים חשמליים, אבל זה לא אומר שמגיע לנו למות.”

מאת ערן שחורי, רכז ‘רוכבים לעבודה’ בעמותת ‘ישראל בשביל אופניים’ שמקדמת את תחבורת האופניים בישראל. העמדה המובעת בפוסט מייצגת את עמדתו של הכותב ואינה מייצגת בהכרח את עמדת העמותה.

תאריך פרסום: 10.5.2019. עדכון אחרון 18.7.2019 (התווסף תיעוד של רוכב אופניים חשמליים שמתפרץ לכביש ונפגע מרכב).

תיעוד: רוכב אופניים חשמליים מתפרץ לכביש – ונפגע

נער בן 14 שרכב על אופניים חשמליים תועד בהתנגשות חזיתית עם רכב שנסע באור ירוק. בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות נראה הנער רוכב במהירות ללא קסדה, מתפרץ לכביש באור אדום – ומתרסק על הרצפה. פורסם ברשתות החברתיות ובאתר מאקו, 15.7.2019

רוכבים על אופניים חשמליים לא חוקיים בשדרות רוטשילד. צילום: Ted Eytan מתוך פליקר.

לא מגיע לכם למות או להיפצע בתאונה, אבל יש לכם אשם תורם

הפתיח של הכתבה ‘כן, אנחנו רוכבים על קורקינטים ואופניים חשמליים, אבל זה לא אומר שמגיע לנו למות‘ שנכתבה ע”י לילך מרקוביץ ופורסמה באתר ‘כותרת’ (מגזין החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב) היה “גם כשהם רוכבים כחוק על הכביש, או אפילו על מסלולי אופניים, רוכבי הכלים החשמליים חשופים לזלזול של נהגים, לתשתיות גרועות ולחוסר אכפתיות כללי של המערכת. הנה הסיפור של כמה מהם שחטפו חזק – ולא באשמתם”.

לא מגיע לכם למות, אבל יש לכם אשם תורם משמעותי, כי הורידו אתכם לכביש בגלל מה שחלקכם הגדול עשה. רובכם רוכבים על אופניים מסוג שלא הותר לשימוש בישראל (האם אתם מפדלים כדי להיעזר במנוע החשמלי או רק לוחצים על המצערת? האם המנוע החשמלי של האופניים שלכם מתנתק כשהמהירות עולה על 25 קמ”ש?). חלקכם רוכב (לפחות בחלק מהזמן) בצורה שמסכנת את הרוכב ואת שאר משתמשי הדרך. אתם יכולים לטעון נגדי שאני מאשים את הקרבן, אבל אני מציע שתביטו במראה לפני שאתם טוענים טענה זו, ותשאלו את עצמכם – “האם אני נוהג על כלי תחבורה חוקי? האם אני נוהג בצורה שלא מסכנת אותי ו/או את משתמשי הדרך האחרים או לפחות משתדל לנהוג כך במרבית הזמן? אם התשובה שלילית אז כנראה שאני יודע על מה אני מדבר ולא מדובר בהאשמת הקורבן גרידא.

אופניים חשמליים מהירים, סוללה 48 וולט, גלגלי בלון, ומדבקה “מהירות מרבית 25 קמ”ש”

מדבקה “מהירות מרבית 25 קמ”ש” מודבקת על אופניים חשמליים מהירים, סוללה 48 וולט, גלגלי בלון, שמהירותם על פי בעל האופניים: “נוסעים מהר, מהר מאוד”.

בטור הדעה “מונולוגים מהסוללה” (גלובס, 1.8.2015), כתב דרור פויר: “שלום, קוראים לי דניאל, אבל זה השם הבדוי שלי. השם האמיתי שמור בראש של דרור פויר, שהוא עיתונאי פראייר שהולך ברגל או רוכב על אופניים רגילים כמו איזה הומלס. לא כמוני, אני יש לי אופניים חשמליים שקיבלתי במתנה מדוד שלי, שיצא איתי גבר ויחד עם חבר שלו שיחקו קצת במנוע וביטלו את מגבלת המהירות ועכשיו אני דוהר על המדרכות כמו מלך. אין לי קסדה ואין לי אלוהים. אני עושה מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה ואיך שאני רוצה. אני בן 16 ולא רואה אף אחד ממטר.” ועוד כותב דרור פויר באותו טור דעה: “הי, השם הבדוי שלי זה אסנת. גם לי יש אופניים חשמליים. קניתי אותם כי זה נוח. זה באמת מאוד נוח. לא מזיעים, מגיעים במהירות ממקום למקום, תענוג. אתמול אני נוסעת לי בכיף, שומעת מוזיקה באוזניות ונהנית מהחיים, מגיעה לרמזור, עוברת באדום, פתאום איזה רכב שעובר בירוק כמעט ונכנס בי, חוצפן. יש לו מזל שלא יצאתי עליו. הנהג בדיוק סימס, איזה דפוק.”

הטענות המועלות בכתבה מצד הרוכבים שנפגעו מתאונות שהתרחשו בכביש אכן מוצדקות, אבל התמונה שמופיעה בראש הכתבה מתארת את המציאות כפי שהיא – רוכב על אופניים חשמליים ששודרגו כך שהוא מפעיל את המנוע בלחיצה על כפתור המצערת מבלי שהוא מדווש ובניגוד לתקנות התעבורה. בישראל מותר לרכוב על אופניים בעלי מנוע עזר חשמלי מסוג Pedelecs. עיקרי המגבלות על אופניים כאלו: 1) הספק מנוע עד 250 וואט, 2) מנוע מופעל באמצעות הדוושות בלבד, 3) מצערת (ידית “גז”) מותרת אך רק לשם תחילת הנסיעה – עד למהירות 6 קמ”ש, 5) המנוע מתנתק כשהאופניים מגיעים למהירות 25 קמ”ש.

מדוע חשוב לדווש גם באופניים חשמליים ולא לבטל את הדיווש כאמצעי שמפעיל את המנוע כפי שעושים מרבית רוכבי האופניים החשמליים?

הדיווש חשוב לבטיחות הרוכב ושאר משתמשי הדרך כיוון שהוא מחייב להניח את שתי הרגליים משני צידי האופניים דבר שמגדיל את יציבות הרוכב משמע הסיכון לתאונה קטן. בנוסף, ביצוע פעולה אקטיבית (דיווש) לא מאפשר לרוכב להניח את רגליו על שלדת האופניים (כפי שנראה בתמונה) ולפיכך הסיכוי שרוכב אופניים בעלי מנוע עזר חשמלי יהיה שקוע בצפייה או בכתיבת הודעות בסמארטפון במהלך הרכיבה קטן באופן משמעותי, ומכאן שהסיכוי להתרחשותה של תאונה קטן באופן משמעותי.

רוכבי אופניים חשמליים “משודרגים” מזלזלים במשתמשי הדרך האחרים

לשאר העבירות שרואים בתמונה לא אתייחס כאן. מה שבולט בתמונה הוא הזלזול בחוק שנועד להגן על הרוכב ועל משתמשי הדרך האחרים (בין אם זהו הולך רגל, רוכב אופניים אחר, או נהג מכונית). מרבית האופניים החשמליים בישראל הם אופניים חשמליים ששודרגו באופן בלתי חוקי והם טוסטוסים חשמליים דה פקטו. מרביתם נוסעים במהירות גבוהה מ-30 קמ”ש וחלקם חולפים במהירות של 50 קמ”ש ואף יותר. טוסטוסים כאלה לא אמורים לנסוע על שבילי אופניים שמיועדים לאופניים רגילים ולאופניים עם מנוע עזר חשמלי (כהגדרתם בתקנות התעבורה).

האם “לא באשמתם”?

ייתכן שהמרואיינים לכתבה אכן צודקים והתאונות בהן הם היו מעורבים או כמעט מעורבים לא היתה באשמתם, אבל הטענה “לא באשמתם” לגבי כלל ציבור רוכבי האופניים החשמליים אינה בהכרח נכונה. מעשה השידרוג לכשעצמו יוצר מצב תודעתי (state of mind) של זלזול באחר. הכאוס שנוצר בעקבות הזלזול של מרבית רוכבי האופניים החשמליים במשתמשי הדרך האחרים הוא זה שגרם ל”צליפת השוט” של המחוקק – הורדה של מרבית רוכבי האופניים אל הכביש – דבר שמסכן את חייהם. אם רוכבי האופניים החשמליים היו “מסתפקים” באופניים עם מנוע עזר חשמלי כמוגדר בחוק ובתקנות, ומתייחסים בכבוד אל הולכי הרגל שנאלצים לחלוק את המדרכה עם רוכבי האופניים, לא היה צורך בשינוי החוק שגרם לגידול במספר הנפגעים – פצועים והרוגים.

אשמתן של הרשויות המקומיות, של המשטרה ושל הפרקליטות

אבי נשר, אביו של ארי נשר ז”ל בראיון שנתן לקראת טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-71, התייחס לנהג שדרס וברח, לחבר שהרכיב את בנו על האופניים החשמליים, ולשר התחבורה שלא לקח אחריות (ידיעות אחרונות, 30.4.2019).

מותו של ארי נשר ז”ל אמור לשמש תמרור אזהרה לכל השרשרת שכשלה: למשרד התחבורה שאיפשר להגיע למצב בו אנחנו נמצאים; לכנסת שאיפשרה למשרד התחבורה “לגרור רגליים”; לרשויות המקומיות שלא סוללות שבילי אופניים; לכל מי שמשדרג אופניים חשמליים והופך אותם לטוסטוס חשמלי; להורים שמאפשרים לילדים שלהם לנסוע על אופניים חשמליים “משודרגים” בגלל “לחץ חברתי”; ולמשטרה שמחפשת את המטבע מתחת לפנס וכלל לא אוכפת נסיעה על אופניים חשמליים ששודרגו בצורה לא חוקית.

אינני מצוי בתוצאות חקירת המשטרה ובעבודת הפרקליטות, אולם אני מנחש שהאופניים עליהם הורכב ארי נשר ז”ל על ידי חברו היו אופניים חשמליים ששודרגו באופן שאינו תואם את המוגדר בתקנות התעבורה. אני מקווה שהאופניים עליהם הורכב ארי נשר ז”ל נבדקו על ידי חוקרי המשטרה, וככל שנמצא שהם שודרגו והיו כלי תחבורה לא חוקי, יופיע סעיף כזה בכתב האישום כנגד הנער שהרכיב את ארי נשר ז”ל וכנגד בעלת האופניים החשמליים. התאונה אירעה בחודש ספטמבר 2018 ולמיטב ידיעתי טרם הוגש כתב אישום כנגד הנער שהרכיב, ועל פי ידיעות בעיתונות סעיף זה לא נכלל בכתב אישום אשר ייתכן ויוגש נגד הנער שהרכיב, משמע דרכה של הפרקליטות לא אצה לה להגיע לחקר האמת.

אם כתב האישום לא יכלול סעיף אישום שמתייחס לסוג האופניים (ככל שהיו אופניים חשמליים משודרגים ולא “אופניים חשמליים עם מנוע עזר חשמלי” כמוגדר בתקנות התעבורה) אזי המשטרה והפרקליטות עתידות לפספס נקודת ציון שיכולה להיות בעלת השפעה על מי שמבצע שמבצעים שידרוג בלתי חוקי לאופניים בעלי מנוע עזר חשמלי, ולמרות זאת רוצים שיתייחסו אליהם כאל רוכבי “אופניים”.

הערה לסיום

פוסט זה הוא מהווה צילום מצב קיים ומהווה רקע לדרישה ממשרד התחבורה ומהכנסת להגדיר בתקנות התעבורה שתי קטגוריות נוספות של אופניים חשמליים אשר יענו על צורך קיים ויהוו חלק מהמענה לכאוס שנוצר בשנים האחרונות בקשר לאופניים החשמליים ולנוסעים עליהם. הדרישה מפורטת בפוסט “דרישה ממשרד התחבורה ומהכנסת בקשר לאופניים החשמליים: להוסיף קטגוריות ולתקן את תקנות התעבורה”

שבילי אופניים נועדו לאופניים ולאופניים עם מנוע עזר, לא לקטנועים ולא לאופניים חשמליים מהירים

צילם: בועז רייז

בסרטון נראים קטנועים שעולים על שביל אופניים ורוכבים עליו. מרגיז, נכון? הקטנועים האלו לא צריכים לנסוע על שבילי אופניים, נכון? אבל מה באמת ההבדל בין קטנוע לאופניים חשמליים שהבקר החשמלי בוטל כך שרוכבים עליהם במהירות של 30-50 קמ”ש ויש כאלו שאף מגיעים ל-80 קמ”ש?

על שבילי אופניים צריכים להיות אופניים רגילים ואופניים בעלי מנוע עזר חשמלי שמהירותם עד 25 קמ”ש (ת”י 15194), כפי שמוגדר בחוק ובתקנות התעבורה. אופניים חשמליים מסוגים אחרים לא צריכים לנסוע על שבילי אופניים, ממש כמו שאיננו מעוניינים שקטנועים יסעו על שבילי אופניים.

לרכישה באתר (פרסומת)

אתר זה הינו אתר חברתי שתורם חלק מהכנסות החנות שבו לפעילות חברתית וסביבתית. הכנסות אלו תשמשנה אותנו לפיתוח ולהפעלת פרוייקט ייחודי שמטרתו לעודד עובדים להגיע לעבודה באופניים (פרויקט שהרשויות אינן מוכנות לממן את פיתוחו), משמע ברכישת מוצרים בחנות זו אתם מסייעים להפחתת עומסי תנועה (פחות רכבים על הכביש); להפחתת עומסים על מערכת הבריאות (פעילות גופנית מונעת מחלות, מאריכה חיים ותורמת לאיכות החיים); ולהפחתת פליטת גזי חממה (אשר גורמים להתחממות הגלובלית ולשינויי האקלים).