דרישה ממשרד התחבורה ומהכנסת בקשר לאופניים החשמליים: להוסיף קטגוריות ולתקן את תקנות התעבורה

מאת ערן שחורי, רכז ‘רוכבים לעבודה’ וחבר בצוות ‘מדיניות ציבורית’ בעמותת ‘ישראל בשביל אופניים’ שמקדמת את תחבורת האופניים בישראל. העמדה המובעת בפוסט מייצגת את עמדתו של הכותב ואינה מייצגת בהכרח את עמדת העמותה.

תאריך פרסום: 12.5.2019

תודה לצ’רי וולסגרוב (Ceri Woolsgrove), קצין המדיניות (Policy Officer) של פדרציית רוכבי האופניים האירופית (ECF – European Cycling Federation) על הסיוע.

הסרת הגבלת מהירות באופניים חשמליים / שדרוג כוח ומהירות

“קניתם אופניים חשמליים 250W מחנות, המחיר היה מפתה, אבל תוך כמה ימים אתם פתאום מגלים שהאופניים זוחלים ואפילו לא מצליחים לסחוב אתכם עם הקניות חזרה הביתה? המוכר בחנות אמר שהסוללה תעשה 30 ק”מ, אבל במציאות היא לא מצליחה לסיים אפילו 14 ק”מ לפני שהיא מתנתקת?” כך מתחילה כתבה שמסבירה כיצד לשדרג אופניים חשמליים “חוקיים” שנרכשו בחנות ולהפוך אותם לאופניים חשמליים מהירים וחזקים. בהמשך מובאות האופציות לשידרוג:

אופציה א’ – שדרוג בסיסי
האופציה הראשונה הינה הקלה והזולה ביותר, להחליף את בקר המנוע 250W לבקר מנוע 350W פתוח ואיכותי, מה שייוסיף לרוב עוד כ-5-9 קמ”ש וגם ישפר את כוח המנוע בזינוק ועליות ב-10-15%. אם אין לאופניים ידית תאוצה (מצערת) אז יש להתקין אחת כזאת. התוצאות של השיפורים תלויות וקשורות למצב הסוללה שלכם שחייבת להיות מספיק חזקה כדי לספק למנוע יותר זרם דרך בקר ה-350W.

אופציה ב’ – שדרוג מערכת + סוללה
האפשרות המקצועית והמלאה יותר היא לשדרג את המערכת החשמלית ל-48V, מה שאומר להחליף את הסוללה לסוללת ליתיום איכותית במתח גבוה יותר (למשל אם יש לכם 36V אז להחליף ל-48V) ולהתקין בקר מנוע 350W 48V פתוח ואיכותי (ללא הגבלת מהירות). שדרוג המערכת של האופניים החשמליים ל-48V עם סוללה איכותית (סמסונג/פנסוניק) יכול לתת כ-35%–25% יותר כוח ומהירות (תלוי כמובן בסוג ואיכות המנוע), ולפעמים אף יותר מכך.
סוף ציטוט

הכתבה שהציטוטים דלעיל מובאים ממנה מסבירה מהם הפריטים אותם יש לשדרג כדי להפוך אופניים עם מנוע עזר חשמלי שעומדים בתקנות התעבורה והתקן הישראלי לכלי תחבורה שונה, שאינו מותר בנסיעה בישראל.

---

כתבות קשורות:

• תגובה לכתבה “כן, אנחנו רוכבים על קורקינטים ואופניים חשמליים, אבל זה לא אומר שמגיע לנו למות.”
• תיעוד: רוכב אופניים חשמליים נופל ונפצע לאחר ששוטר תנועה מנסה לתפוס אותו בגין עבירות תנועה

---

יש מקום להוסיף קטגוריות חדשות שנחשבות היום לבלתי חוקיות

אנחנו מתנגדים לשידרוגים הפיראטיים האלו, אבל מכיוון שכ-95% מהאופניים החשמליים בישראל הם אופניים חשמליים לא חוקיים, משמע הם נותנים מענה לצורך ומספקים חלופה לרכב פרטי, ומכיוון שאנחנו מעוניינים לקדם את תחבורת האופניים בישראל, ובכלל זה של אופניים חשמליים, יש מקום להוסיף קטגוריות חדשות שנחשבות היום לבלתי חוקיות ולאפשר לאופניים חשמליים חזקים יותר ומהירים יותר לנוע בכבישים. מנגד, יש להטיל על האופניים החשמליים המהירים כללים וחובות שלא מוטלים על אופניים רגילים ועל אופניים עם מנוע עזר חשמלי (מנוע העזר מתנתק כשמהירות האופניים מגיע ל-25 קמ”ש). כך ייענה הצורך והביקוש לאופניים חשמליים מהירים וחזקים מחד, כאשר לרוכשי הכלים הללו יהיה ברור מהו המחיר שהם חייבים לשלם כדי לנהוג בכלי רכב אלה ומהן המגבלות המוטלות עליהם.

תקציר: תקנות התעבורה > שידרוג לא חוקי > כאוס > שינויי חקיקה >> הצעה לשינוי תקנות התעבורה והוספת קטגוריות חדשות לאופניים החשמליים

בתקנות התעבורה בישראל מוגדרים ‘אופניים בעלי מנוע עזר חשמלי’ כסוג האופניים החשמליים היחיד שמותר לנוע בישראל, אלא שבפועל, בעקבות שידרוג שנעשה באופן “פרטיזני” ובניגוד לחוק, מרבית האופניים החשמליים שנעים בישראל אינם עונים להגדרות התקן והתקנות, משמע מרבית רוכבי האופניים החשמליים בישראל עוברים על החוק. נסיעה בלתי זהירה של רוכבי אופניים חשמליים מהירים על מדרכות גרמה לכאוס שהוביל לשינויי חקיקה שפוגעים בכוונתו המקורית של המחוקק כאשר הגדיר את קטגוריית ‘אופניים עם מנוע עזר’ במטרה לעודד תחבורת אופניים כחלק מפתרון למשבר התחבורה בישראל שעוד צפוי להחריף (דוח מבקר המדינה מבקר בחריפות את שר התחבורה ישראל כ”ץ על המשבר התחבורתי שהוא הוביל אליו, ולא בכדי).

היבט חשוב נוסף שהשימוש באופניים חשמליים לא חוקיים מטיל על כלל הציבור הוא היבט הביטוח. למרות שמדובר בכלי רכב לא חוקיים, נאלץ לעיתים הציבור (באמצעות חברת “קרנית”) לשלם פיצוי לנפגעי צד ג’ בתאונות בהן היו מעורבים אופניים חשמליים לא חוקיים מבלי שבעליהם שילמו פרמיית ביטוח שמכסה אותם כנגד פגיעות בצד ג’ משמע הם בחרו לקחת על עצמם סיכונים, ובכלל זה את הסיכון לפגוע בצד ג’, כאשר הם מצפים שאחרים ישלמו עבור הסיכון שהם בחרו לקחת.

כדי לתת מענה חוקי לצורך קיים, מוצע להוסיף לתקנות התעבורה שתי קטגוריות נוספות של אופניים חשמליים מהירים יותר ובעלי הספק מנוע חשמלי גבוה יותר, בדומה לתקנות באירופה (EU). על הקטגוריות החדשות יש להחיל חובות מהן אמורים להיות פטורים הרוכבים על אופניים בעלי מנוע עזר.

התכונות המבדילות בין ‘אופניים עם מנוע עזר’ לבין ‘אופניים חשמליים’ הן: א) המהירות בה מופסקת פעילותו של המנוע החשמלי; ב) הספק המנוע החשמלי, ג) האמצעי באמצעותו מופעל המנוע החשמלי (מצערת ידנית ו/או פדלים). אופי השימוש בקטגוריות השונות ייבדל לפי גיל מינימלי לרכיבה, היכן מותר והיכן אסור לרכוב/לנסוע, חובת חבישת קסדה, וחובת ביטוח צד ג’.

התנאי להוספת שתי קטגוריות של אופניים חשמליים מהירים ו/או חזקים יותר מהקטגוריה הקיימת של אופניים עם מנוע עזר חשמלי הינה הפקת לקחים מהאכיפה הנוכחית, שאינה אפקטיבית שכן הינה בבחינת “לחפש את המטבע מתחת לפנס”. השוטרים והפקחים העירוניים עוצרים ומחלקים קנסות לרוכבי האופניים שרוכבים על המדרכה ו/או רוכבים ללא קסדה ו/או רוכבים כשטלפון בידם, כשבה בעת הם אינם בודקים אם כלי הרכב הדו-גלגליים שעצרו בגין רכיבה על מדרכה עומדים במגבלות תקנות התעבורה. לצורך אכיפה אפקטיבית יש לתת משאבים ואמצעים טכניים שיאפשרו להבדיל בין הקטגוריות השונות במטרה לאפשר לכל קטגוריה את המרחב שלה, מבלי לסכן את משתמשי הדרך האחרים (הולכי רגל, רוכבי אופניים, ונוסעים ברכב).

שבילי אופניים – הפרדה בין משתמשי דרך במהירויות שונות

במקביל להוספת הקטגוריות כאמור, על משרד התחבורה והרשויות העירוניות לשלב ידיים ולקדם במהירות סלילת רשת שבילי אופניים שתאפשר להפריד בין הולכי הרגל, רוכבי אופניים שמהירותם עד 25-30 קמ”ש, וכל השאר.

עד שתוקם רשת שבילי אופניים, ולאור הגידול במספר תאונות האופניים במקומות בהם אין שביל אופניים, יש לאפשר לאופניים רגילים לרכוב על מדרכות בצורה זהירה שאינה מסכנת את הולכי הרגל. לאופניים עם מנוע עזר יש לאפשר לרכוב על מדרכות, בצורה שלא תסכן את הולכי הרגל, במהירות שלא תעלה על 16 קמ”ש (מתחת למהירות בה המנוע מתנתק, שהינה 25 קמ”ש), ובתנאי שלא נעשו מעקפים שנועדו לשדרג את האופניים עם מנוע עזר לקטגוריה של אופניים/קטנוע חשמלי.

מצב קיים: ‘אופניים עם מנוע עזר’ בתקנות התעבורה

הגדרת ‘אופניים עם מנוע עזר חשמלי’

תקנות 123-134 בתקנות התעבורה, העוסקות באופניים, חלות, בשינויים המחוייבים, גם על אופניים עם מנוע עזר. התקן הישראלי לאופניים עם מנוע עזר נקבע בהתאם לדרישות התקן האירופי EN15194.

“אופניים עם מנוע עזר” – אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, שמותקן בהם מנוע חשמלי, עומדים בדרישות תקן רשמי ת”י 15194 – אופניים: “אופניים עם מנוע עזר חשמלי – דרישות בטיחות ושיטות בדיקה” שהתקיימו בהם כל אלה:

(1) ההספק המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;

(2) המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים למעט בתחילת הרכיבה (בלבד!);

(3) מורכבת בהם מצערת המאפשרת שליטה רציפה בהספק המנוע באמצעות היד, המפסיקה את פעולתה במהירות העולה על 6 קמ”ש (משמע מעל מהירות 6 קמ”ש המנוע מופעל רק באמצעות דיווש, כפי שנדרש בסעיף 2 דלעיל);

(4) כוח המנוע יורד עם העלייה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ”ש;

(5) מותקנים עליהם צופר או פעמון, תאורה קדמית ואחורית, ומחזירי אור.

מדוע חשוב לדווש גם באופניים חשמליים ולא לבטל את הדיווש כאמצעי שמפעיל את המנוע כפי שעושים מרבית רוכבי האופניים החשמליים?

הדיווש חשוב לבטיחות הרוכב ושאר משתמשי הדרך כיוון שהוא מחייב להניח את שתי הרגליים משני צידי האופניים דבר שמגדיל את יציבות הרוכב משמע הסיכון לתאונה קטן. בנוסף, ביצוע פעולה אקטיבית (דיווש) לא מאפשר לרוכב להניח את רגליו על שלדת האופניים (כפי שנראה בתמונה) ולפיכך הסיכוי שרוכב אופניים בעלי מנוע עזר חשמלי יהיה שקוע בצפייה או בכתיבת הודעות בסמארטפון במהלך הרכיבה קטן באופן משמעותי, ומכאן שהסיכוי להתרחשותה של תאונה קטן באופן משמעותי.

2014: המחוקק מעודד רכיבה על אופניים עם מנוע עזר חשמלי

התקן הישראלי לאופניים עם מנוע עזר פורסם בשנת 2014 (תקופה ארוכה לאחר שפג תוקפן של תקנות זמניות אשר לא נאכפו גם כאשר היו בתוקף, כתוצאה ממחדלים מתמשכים של משרד התחבורה שלא עדכן את תוקף התקנות, של משרד הכלכלה שלא מנע מכירה של אופניים חשמליים לא תקניים, ושל המשטרה שלא פעלה למניעת נסיעה על אופניים חשמליים לא חוקיים).

מטרת קביעת תקן ברור שמבוסס על התקן האירופי ל-Pedelecs – Pedal Assisted electric Bicycles הייתה לקבוע קו ברור בין המותר לבין האסור. החשש היה שרוכבי האופניים החשמליים המהירים, שנסעו על שבילי האופניים במהירויות של 30-50 קמ”ש (ולעיתים אף יותר) יפגעו ברוכבי האופניים הרגילים וברוכבי אופניים בעלי מנוע עזר תקניים שנסעו כחוק, משמע שהמנוע מתנתק במהירות 25 קמ”ש.

כאשר אומץ בשנת 2014 התקן הישראלי לאופניים עם מנוע עזר (ת”י 15194) ועודכנו תקנות התעבורה הקשורות לאופניים חשמליים עם מנוע עזר, פטר המחוקק את הרוכבים על אופניים עם מנוע עזר חשמלי מחובת רישום ורישוי ומחובת החזקה ברישיון נהיגה. גיל המינימום של הרוכב היה 14 לרכיבה על שביל אופניים ו-16 לרכיבה על הכביש. מתוך ראייה שמדובר באופניים (עם מנוע עזר) נקבע שאין חובה לרכוש ביטוח צד ג’. בדומה לאופניים רגילים, חבישת קסדה היתה חובה למעט על בגירים בדרך עירונית.

אלא שתקנות לחוד ומציאות לחוד. גם אחרי שנקבעו התקנות החדשות, ובהיעדר אכיפה של משרד התחבורה, משרד הכלכלה, והמשטרה, מרבית רוכשי האופניים החשמליים שידרגו אותם בניגוד לחוק במעמד הקנייה או מיד לאחריה באמצעות מעקף של הבקר החשמלי. מעקף הבקר/פקד ששולט על המנוע החשמלי איפשר למנוע החשמלי לפעול בלחיצה על מצערת יד בלבד (מבלי צורך לפדל). שינוי נוסף שנעשה בבקר החשמלי איפשר לאופניים להגיע למהירויות גבוהות בהרבה מ-25 קמ”ש. חלק מהאופניים החשמליים נבנו באופן עצמאי באמצעות “קיט” מיובא שהכיל מנוע חזק שאיפשר להפוך אופני שטח רגילים לאופניים מהירים. אופניים משודרגים אלו הצטרפו לאופניים החשמליים המשודרגים שכבר נסעו בישראל בתקופה שבה השימוש בהם היה לכאורה בתחום האפור, תקופה בה לא היו בתוקף תקנות זמניות שפג תוקפן כתוצאה ממחדל של מנהלים במשרד התחבורה. בפועל, למעלה מ-95% מהאופניים החשמליים הם אופניים חשמליים משודרגים שלא כחוק שנעשו בהם מעקפים לבקר ו/או המנוע בעל הספק גבוה מהמותר.

מדוע בוטלו הקלות שניתנו בעבר לרוכבי אופניים עם מנוע עזר חשמלי?

על פי תקנות התעבורה, חובה לרכוב על שבילי אופניים ובהיעדר שביל אופניים, חובה לרכוב על הכביש. עד שנת 2014 תקנה זו לא נאכפה כלפי אופניים רגילים בתמיכת המשטרה כיוון שרוכבי אופניים והולכי רגל ידעו “להסתדר” במרחב המשותף, וכיוון שהיה ברור לכל הגורמים שהסכנה ברכיבה על הכביש היתה גדולה.

התנהגות מסוכנת של חלק מרוכבי האופניים החשמליים על המדרכה עליה רכבו מחשש לסכן את חייהם בכביש, הובילה לגידול במספר הנפגעים מקרב רוכבי האופניים החשמליים ומקרב הולכי הרגל, דבר שהוביל לשינויי חקיקה שעיקרו מתוכן את ההקלות שנתן המחוקק בשנת 2014 ל”אופניים עם מנוע עזר”. חלק משינויי החקיקה הרעו גם את מצבם של אופניים רגילים. על כל סוגי האופניים (למעט חריגים) נאסרה הרכיבה על מדרכות, למרות שבמקרים רבים רוכבי אופניים שרוכבים על הכביש מסכנים את חייהם.

---

כתבה קשורה:

מונולוגים מהסוללה (דרור פויר, גלובס)

---

שינויים שבוצעו בתקנות התעבורה כתוצאה מפגיעה בהולכי רגל

היעדר שבילי אופניים במרבית הערים בישראל גרם לעלייה משמעותית במספר התאונות בהן נפגעו הולכי רגל ולעלייה במספר התאונות בהן היו מעורבים נערים שרכבו על אופניים חשמליים. כתוצאה, נעשו שינויי חקיקה. על אופניים עם מנוע עזר הוטלו חובות שהקטינו את היתרונות המקוריים שהמחוקק ביקש לתת להם. החל משנת 2015, גיל הרכיבה המינימלי עומד על 16 בכל מקום. החל מחודש ספטמבר 2018 נקבע איסור מפורש על רכיבה על מדרכה לכל סוגי אופניים. בחלק מהרשויות הותרה רכיבה על המדרכה לאופניים רגילים בלבד ברחובות שאינם ממותני תנועה ואין בהם שביל אופניים. החל מ-1 בינואר 2019 נאסר על רוכב אופניים חשמליים או קורקינט ממונע לרכוב על אותם כלים אם אין ברשותו רישיון נהיגה, אם טרם עבר את מבחן הקורס הייעודי הנלמד בבתי הספר ובמוקדים שונים בארץ, או אם לא ניתן לו אישור כשירות לרכוב על הכלים החשמליים. החל מ-1 בינואר 2019 חלה חובת חבישת קסדה על כל רוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים. הקנס על רכיבה על אופניים חשמליים ללא קסדה הועלה מ-250 ש”ח ל-1,000 ש”ח. החלטת ממשלה במסגרתה נקבעו התקנות החדשות קבעה כי יוקם צוות מקצועי המשותף למשרדי התחבורה, המשפטים והפנים ונציג מרכז שלטון מקומי שימנה שר הפנים, שיבחן את האפשרויות לרישום וסימון של כלי רכב חשמליים וניהול מאגר הכלים בין היתר באמצעות הרשויות המקומיות. במאמר מוסגר נזכיר שהחוק לקידום תחבורת אופניים (אותו אנחנו מנסים לקדם מזה זמן רב), שאחד מסעיפיו קובע שעל רשות מקומית חלה חובה לסלול שבילי אופניים, נחסם בועדת שרים לענייני חקיקה.