הפוסט עבר לאתר ‘גל ירוק‘. אנא לחצו על הקישור:
יום החריגה (אוברדראפט) ממשאבי כדור הארץ הזמינים לנו בשנת 2019
היום (29 ביולי 2019) העולם מציין את “יום החריגה” (האוברדראפט) בחשבון משאבי הסביבה שמספק לנו כדור הארץ (“טביעת הרגל האקולוגית”). מסתבר שאנחנו ב’אוברדרפט’ חמור וכדאי שנתחיל “להתאפס על עצמנו”.
מאת ערן שחורי, Climate Reality Leader בארגון Climate Reality אותו הקים אל גור, סגן נשיא ארה”ב לשעבר.
תאריך פרסום: 29.7.2019
מהי ‘טביעת רגל אקולוגית’
כל הפעילויות של בני האדם על פני כדור הארץ, ובכלל זה ייצור אנרגיה, תחבורה, חקלאות וייצור מזון, ייצור מוצרי צריכה ועוד, משתמשות במשאבי הטבע המתכלים והמתחדשים של כדור הארץ. כל הפעילויות האלו משאירות “טביעות רגל” סביבתיות.
טביעת הרגל האקולוגית של אוכלוסיה כלשהי (מאדם יחיד ועד מדינה שלמה) היא יחידת השטח הפעיל מבחינה ביולוגית שכולו מנוצל על מנת לספק את המשאבים לאותה אוכלוסיה ולקלוט את כל חומרי הפסולת שלה בטכנולוגיות בהן האוכלוסיה משתמשת.
טביעת הרגל האקולוגית של ישוב כלשהו היא סך כל השטחים המספקים את כלל השירותים לאותו הישוב בכל המקומות על פני כדור הארץ.
אילו קטגוריות נכללות בטביעת הרגל האקולוגית?
בחישוב טביעת הרגל האקולוגית מופיעות הקטגוריות הבאות:
א. סך כל הקרקעות הפוריות המשמשות ישירות למשאבי אדם: אדמה חקלאית, מרעה ויער לכריתה למוצרי נייר ועץ.
ב. שטח הים המשמש לדיג אינטנסיבי (בעיקר אזורי החופים).
ג. אדמת “אנרגיה” – שטח היער הדרוש על מנת לקלוט את הפחמן הדו-חמצני הנפלט כתוצאה מצריכת האנרגיה.
ד. אדמה בנויה – אדמה המכוסה בבניינים או בכבישים ועל כן אינה מספקת עוד שירותים אקולוגיים.
ה. אדמה לשימור המגוון הביולוגי כגון שמורות טבע.
הקטגוריות שמופיעות בחישוב טביעת הרגל האקולוגית. מקור: researchgate.net
טביעת רגל אקולוגית ממוצעת לנפש במדינה
אם מחלקים את טביעת הרגל האקולוגית של מדינה במספר התושבים מקבלים את טביעת הרגל הממוצעת לנפש ואפשר להשוותו לשטח הזמין לנפש באותה מדינה.
“טביעת הרגל האקולוגית” – מדד כמותי והשוואתי
“טביעת הרגל האקולוגית” מאפשרת לכמת את המחיר שמשלמת החברה הצרכנית על אורח חייה. מתודה זו, בה אנחנו בוחנים כמה שטח (שמספק שרותי מערכת אקולוגית) אורח החיים האינדיבידואלי שלנו צורך, נחשפים ההקשרים הסמויים בין צרכנות להיבטים סביבתיים וחברתיים.
כל תושבי העולם נמצאים ב”אוברדראפט” של משאבי טבע
כשיום החריגה ממשאבי הטבע שעומדים לרשות אוכלוסיית העולם חל בסוף חודש יולי, כמו שהוא חל השנה (2019) זה אומר שהיום, פחות משמונה חודשים מתחילת שנת 2019, האנושות כבר כילתה את משאבי הטבע שכדור הארץ מסוגל לייצר לשנת 2019. זה אומר שהחל מהיום ובמשך כחמישה חודשים (אוגוסט עד דצמבר 2019), בני האדם חיים על משיכת יתר (אוברדראפט) בחשבון משאבי הטבע שכדור הארץ מספק.
בניגוד לחשבון הבנק, בו, אם תיכנס לחריגה (אוברדראפט) תקבל שיחה מפקיד הבנק או יטילו עליך מגבלת משיכה מהחשבון, הרי בחשבון משאבי הטבע אין “פקיד בנק”, אבל כדור הארץ שולח לצרכנים (כולנו) איתותי אזהרה בצורות שונות (שינויי אקלים שמתבטאים בבצורות, הוריקנים ושטפונות ברחבי העולם, אוקיינוסים שהדגה נעלמת מהם, היעלמות מיני חיות וצמחים רבים שמשמשים את המערכת האקולוגית ובכלל זה אותנו, בני האדם.
לכמה כדורי ארץ אנחנו זקוקים כדי לקיים אורח חיים דומה לזה שאנחנו מקיימים בשנת 2019?
יום החריגה הבינלאומי – לכמה כדורי ארץ אנחנו זקוקים בשנת 2019. מקור: overshootday.org
באיור ניתן לראות שתושבי כדור הארץ צורכים משאבי טבע בהיקף שהוא למעלה מהיקף המשאבים שכדור הארץ יכול לספק. היקף הצריכה העולמי מצריך את השרותים האקולוגיים של 1.75 “כדורי ארץ אבל במדינות שונות פשוט “משתוללים” וצורכים “שרותי כדור הארץ” בהיקפים גדולים בהרבה. כך, אם כל אוכלוסיית כדור הארץ היתה מקיימת אורח חיים דומה לזה שמקיימים תושבי ארה”ב, היינו זקוקים לשרותים אקולוגיים שרק 5 “כורי ארץ” יכולים לספק.
לכמה “שטחי מדינה” זקוקים תושבי מדינות שונות כדי לקיים אורח חיים דומה לזה שהם מקיימים בשנת 2019?
יש מדינות שהיקף הצריכה שלהם משתמש בהיקף שרותים אקולוגיים הגדול בהרבה מהיקף משאבי הטבע ששטח מדינותיהם מספק.
יום החריגה הבינלאומי לכמה ארצות זקוקים תושבי אותה מדינה עבור הצריכה שלהם 2019. מקור: overshootday.org
טביעת הרגל האקולוגית של ישוב כלשהו נמדדת במונחי שטח והיא סך כל השטחים המספקים את כלל השירותים לאותו הישוב בכל המקומות על פני כדור הארץ. כך לדוגמה סך השטחים שמספקים לארה”ב את כלל שרותי הטבע הנדרשים בעבור צריכת תושביה גדול פי 2.2 משטח ארה”ב.
באיזה תאריך היה חל יום החריגה העולמי אם כל תושבי העולם היו חיים כמו תושב ממוצע בישראל?
התאריך בו היה חל יום החריגה העולמי אם כל האוכלוסיה העולמית היתה צורכת כמו תושבי המדינות שמופיעות בתרשים. מקור: Global Footprint Nretwork
ישראל (על פי האיור העגול) סיימה לנצל את המשאבים האקולוגיים ששטחה ייצר עבור תושביה ב-3.5.2019 (ארבעה חודשים אחרי תחילת השנה) משמע תושביה צורכים משאבי טבע שסך השטח הנדרש עבורם גדול פי שלוש משטח מדינת ישראל.
תאריך הכניסה לאוברדראפט זז ב-30-40 שנים האחרונות
היום בו חל יום החריגה העולמי בשנים 1971 עד 2019. מקור: Global Footprint Network
היום בו חל יום החריגה ממשאבי הטבע הזמינים לכל תושבי העולם זז לאורך 50 השנים האחרונות כתוצאה מהעלייה המטורפת בצריכה המערבית והגידול המהותי שחל בצריכת המדינות המתעוררות, ובפרט סין והודו.
צריך ‘להחליף דיסקט’ כדי למנוע את קריסת המערכת האקולוגית ולמען הילדים והנכדים שלנו
בכדי למנוע את קריסת המערכות על פני כדור הארץ עלינו ללמוד לחיות בתוך גבולות המשאבים הזמינים לנו.
המשמעות של חריגה מחשבון משאבי הטבע שהוקצו לשנה זו על ידי כדור הארץ הינה, בין היתר, שאנחנו חיים כאילו אין מחר, ואנחנו חיים תוך ניצול משאבי טבע ששייכים לדורות הבאים, משמע פוגעים בילדים ובנכדים שלנו. את זה אנחנו עושים כי אנחנו מעדיפים להמשיך לחיות בנוחות אליה הורגלנו. ההבדל הוא שפעם לא ידענו שאנחנו מכלים את משאבי הסביבה על חשבון הילדים שלנו, ועכשיו אנחנו יודעים.
כתבות קשורות:
- טביעת רגל אקולוגית
- המחיר שמשלמת החברה הצרכנית: טביעת הרגל האקולוגית, ד”ר ליה אטינגר (קובץ pdf)
Click here to add your own text
האקדמיה ללשון העברית
האקדמיה ללשון העברית
