הצמתים ברחובות בלוך רמז פנקס ז’בוטינסקי מצביעים על כך שגם בתל אביב אין עדיין מערכת שבילי אופניים שלמה ובטוחה

תכנון שיוצר מפגעי בטיחות ברחוב רמז

לא רחוק משם, ברחוב רמז בין פנקס לז׳בוטינסקי, המשיכה העירייה לפני כמה חודשים את שביל האופניים הדו־סטרי בעברו המערבי של הרחוב כך שיתחבר לשביל בין ז׳בוטינסקי לארלוזורוב. מקטע זה גם הוא מתחיל ונגמר במדרכה צרה. במעברי החצייה שמובילים אליו לא סומנו פסים לרוכבי אופניים. המכוניות החונות חוסמות את שדה הראייה של הנהגים הפונים לרחוב דוד ילין: סכנת נפשות שלא נראה שאיש בעירייה נתן עליה את הדעת.

רוכבי אופניים נדרשים לזגזג בין שבילי אופניים חד ודו-סטריים

שעה שרוכב מצפון לדרום בשביל זה יכול איכשהו לזגזג בינו לבין הכביש, רוכב בכיוון ההפוך נאלץ לבחור בין פלישה מסוכנת למרחב של הולכי הרגל או נסיעה מסוכנת אף יותר על הכביש בניגוד לכיוון התנועה. אם הוא מגיע לרחוב רמז מבלוך, הוא יצטרך למצוא דרך לעבור משביל אופניים המסומן בשני צדי הכביש לשביל שבצד הנגדי לכיוון נסיעתו. גם בצומת זה, העירייה לא עזרה לו בהצבת תמרורים ברורים, בקביעת מעברי חצייה לרוכבי אופניים ובכוונון מחדש של מערכת הרמזורים כך שיתאפשר מעבר רציף. בלבה של אנדרלמוסיה זו שוכנים הגימנסיה העברית הרצליה ושבט צופים, שאת ביטחון בני הנוער הרוכבים אליהם הפקירה העירייה.

זמנם של רוכבי אופניים יקר לא פחות משל ציבור הנהגים

ישיב דובר העירייה שבמצבים כאלו על הרוכב לרדת מאופניו ולהובילם ברגל? דרישה זו נובעת מגישה מפלה כלפי רוכבי האופניים, הממשיכה את האפליה ארוכת השנים נגד הולכי הרגל בישראל. זמנם של חלקים אלו באוכלוסייה יקר לא פחות משל ציבור הנהגים. גם הם משלמים ארנונה ומסים אחרים המשמשים לבניית תשתיות. זכותם להגיע לעבודה, ללימודים, הביתה או לכל מקום אחר במהירות ובבטחה. בניגוד לנהגים, הם מתניידים באופן חסכוני ובלתי מזהם, גם במחיר של חשיפה לפגעי מזג האוויר ואווירהּ המפויח של העיר.

נהג שהולך כמה מטרים ממקום חנייתו ליעד סמוך יקבל בהבנה צומת או שניים המתוכננים לטובת כלי הרכב הממונעים: מעבר חצייה בצדו האחד של הרחוב בלבד, רחובות שנקטעים באמצעם בלי שום מעבר חצייה, פנייה חופשית ימינה בצומת סואן ללא פסי האטה לפניה, רמזור להולכי רגל שמתחלף מאדום לירוק ובחזרה לאדום תוך פחות מחצי דקה וכאמור גם צמתים המחייבים אותם להמתין לכמה רמזורים שאינם מתואמים ביניהם. לעומת זאת, מי שמסתפק בהליכה בלבד יחצה צמתים רבים כאלו, ומי שרוכב בתשתית שבילי האופניים של תל אביב תוך ציות מלא לחוקיה – על אחת כמה וכמה. עיכוב של כמה דקות מצטרף לכמה דקות נוספות ומסתכם בעלייה של עשרות אחוזים בזמן הרכיבה. עדיף כבר להשקיע באוטו או לפחות במנוי לאוטותל ולפקוק את העיר כמו כולם.

האופניים והקורקינטים ימשיכו לדהור במדרכות תל אביב

לפני פחות מחודש נערכו בחירות עירוניות בישראל. שעה שישובים אחדים זכו למהפך, תושבי תל אביב נשארו עם אותם בעלי תפקידים האחראים למחדלים שתוארו לעיל, תמונת מראה של המתרחש ברמה הארצית (ראה הערת עורך מס’ 2 בהמשך). התקשורת ברובה מריעה לעירייה על מבצע האכיפה כנגד רוכבי האופניים, וכמוה גם הולכי רגל רבים, אף שלא הרבה השתנה במרכז העיר מאז השיקה תל אביב לראשונה קמפיין דומה לפני שנתיים וחצי מלבד כמה תיקונים קוסמטיים זולים לביצוע שגם הם לא יושמו באופן אחיד.

ימים יגידו אם העירייה תקדיש את חמש השנים הבאות לעדכון יסודי, שיטתי וצודק של סדרי העדיפויות שלה, או שהחשש מבחירות 2023 יגבר על כל שיקול אחר. דבר אחד בטוח: האופניים והקורקינטים ימשיכו לדהור במדרכות תל אביב למשך זמן רב, ראשית משום שהרשויות אינן מאמינות שמקומם אך ורק בכבישים או בשבילים נפרדים המותאמים לצרכיהם, שנית משום שהפקחים והשוטרים אורבים להם בכמה רחובות ראשיים ומעלימים עין מסמטאות העיר ושלישית כי תקציב האכיפה של חוקים רבים בישראל אינו מספיק כדי ליישמם לאורך זמן. כשם שבעלי כלבים שהשאירו את הרצועה או שקית הצרכים בבית כבר אינם חוששים מהסיירת הירוקה, בחצרות בתי הקפה של העיר חזרו מזמן לעשן ואת חגיגת החנייה על מדרכות העיר בלילות ובסופי שבוע אף פקח לא יעצור, כך בחלוף כמה שבועות או חודשים יעבור זעם והמצב ישוב לסורו עד למבצע האכיפה הבא, שתוחלתו, ללא השקעה דחופה ומסיבית בתשתית הגיונית, מוטלת בספק. 

---

הערת עורך (1): אופניים = אופניים רגילים ואופניים חשמליים חוקיים ותקניים (Pedelecs על פי התקן האירופי שאומץ בישראל). לעומתם, “אופניים חשמליים” ששודרגו באמצעות עקיפת בקר המנוע החשמלי אינם אופניים והם כלי רכב בלתי חוקי (בן דוד של הטוסטוס) עד שיוגדר תקן מתאים עבור e-bikes.

הערת עורך (2): חלק מהמפגעים המתוארים נובעים ממחדל של משרד התחבורה שעדיין לא פרסם את ההנחיות שעל פיהן אמורות הרשויות לסלול את שבילי האופניים בצמתים.