מפחדים מאלצהיימר? תתחילו לעשות ספורט, ריכבו לעבודה על אופניים

פרופ’ ניר גלעדי, מנהל המערך הנוירולוגי במרכז הרפואי תל אביב – איכילוב

אורח החיים המערבי המודרני תורם לירידה ניכרת בתנועה וכך מחמיר תחלואה ומאיץ הזדקנות. כיום ידוע כי פעילות גופנית יכולה לתרום לפתרון הסוגיה, לא רק בשל השפעותיה הפיזיולוגיות הידועות אלא גם בשל השפעתה על המוח. הבנה זו מתבססת על מידע מחקרי שהולך ומצטבר העוסק בקשר שבין פעילות גופנית להזדקנות, זיכרון וריכוז, מצב רוח, כאב ועוד. נתונים אפידמיולוגיים ממחקרי ענק ארוכי טווח מראים למשל כי לפעילות גופנית יכולת מרשימה להוריד את הסיכון לפגיעה קוגניטיבית (מחלת אלצהיימר למשל), ולהקטין את הסיכון ללקות בשבץ מוחי, מחלת פרקינסון ודיכאון.

המידע הקושר בין פעילות גופנית לתפקודי המוח התגלה לראשונה לפני כ-20 שנה במחקרים בחיות מעבדה אשר חויבו לרוץ על גלגלות מדי יום במשך חודשים. מחקרים הראו למשל כי מוח של חולדה לאחר שרצה מדי יום כשלושה חודשים עשיר יותר בתאי עצב ובסינפסות – אזור המפגש בין תא עצב לתא המטרה שבו עובר המידע העצבי – בהשוואה לחולדה שאכלה ונחה באותו פרק זמן. כמו כן, במוח החולדה הפעילה נצפו כלי דם רבים ובריאים יותר.

מידע זה מתחבר לתובנה שהתפתחה בשנים האחרונות כי מוח בוגר מסוגל לייצר תאי עצב חדשים למכביר, ופעילות גופנית היא אחד הגורמים המשמעותיים לצמיחה זאת. ממצאים אלו הפריכו אמירות שהיו שגורות בעבר, כי תאי העצב במוח הולכים ופוחתים מגיל 30 והדבר אינו בר-שינוי. כיום עדויות מדעיות מראות כי במוח הבוגר קיימים תאי אב (תאי גזע) רבים, המסוגלים בעקבות גירוי להתחיל להתמיין ולהפוך לתאי עצב בשלים היודעים לייצר סינפסות. זאת ועוד, מסיבה שאינה ידועה, נראה כי פוטנציאל ההתמיינות הטוב ביותר קיים בעיקר באזורים האחראיים על הזיכרון.

אז כיצד פעילות גופנית עשויה לעודד התפתחות של תאי עצב, סינפסות וגם כלי דם חדשים וכך לשפר את תפקודי המוח?

חוקרים רבים עסוקים בשאלה זאת שכן פתרונה עשוי לפתוח כיווני טיפול חדשים למניעת הזדקנות או מחלות של המוח. עדויות רבות מראות כי פעילות גופנית תורמת להפרשה מוגברת של “חומרים טרופיים” (Trophic Factors), ובהם החומר BDNF) Brain-Derived Neurotrophic Factor) שנחקר רבות, הידועים כמעודדים צמיחת תאי אב שנהפכים לתאי עצב בוגרים. חומרים טרופיים אלו פעילים באופן פיזיולוגי תקין בעיקר בתקופה העוברית, שבה בתוך פחות מתשעה חודשים נוצר מוח שלם יש מאין. חומרים אלו למעשה משפעלים גנים שאחראיים להתפתחות תאי אב והתמיינותם לתאי עצב בתקופה העוברית. בחיים הבוגרים הם משפיעים על התמיינות תאי אב בעיקר באזורי מוח כגון ההיפוקמפוס – אזור שלו תפקיד מרכזי בתהליכי זיכרון, אחסון ועיבוד מידע. ה-BDNF למשל נמצא ברמות גבוהות במוח העובר ובשנים הראשונות לחיים כאשר המוח עדיין גדל ומתפתח, ועם ההתבגרות וההזדקנות רמתו במוח ובדם יורדת.

נמצא כי פעילות גופנית סדירה מעלה את רמתו בדם, וככל שרמה זו גבוהה יותר – כך גדל גם המוח, ומכיל יותר תאים ויותר קשרים ביניהם, כאמור במיוחד באזור ההיפוקמפוס.