איך אומרים: לִרְכַּב או לִרְכֹּב על אופניים?

מאת ערן שחורי, פורסם בתאריך 9.6.2019

גם אני, כמו רבים אחרים, נהגתי לאמר לִרְכַּב על אופניים כיוון שהשימוש במילה לִרְכֹּב נראה לי מוזר. הרי משהייתי ילד אמרנו לִרְכַּב על אופניים. לפני מספר שנים, לאחר שראיתי ושמעתי את שתי הצורות, פניתי לאקדמיה ללשון העברית ושאלתי. ההמלצה של ד”ר קרן דובנוב שהשיבה לי מטעם המזכירות האקדמית של האקדמיה ללשון העברית היתה להשתמש במילה לִרְכֹּב. למרות זאת, במשך מספר שנים נצמדתי להרגל והשתמשתי במילה לִרְכַּב עד שלפני מספר חודשים החלטתי שצריך להשתדל לעשות שימוש בעברית תקנית ומאז אני משתדל (אבל לא תמיד מצליח) להשתמש במילה הנכונה – לִרְכֹּב על אופניים.

ההסבר שקיבלתי מד”ר קרן דובנוב: האקדמיה לא דנה בצורת שם הפועל של רָכַב – לִרְכַּב או לִרְכֹּב. נבדוק אפוא מה הדרך העולה מן המצוי במקורות.

עיון במקרא מעלה שפועלי בניין קל הנוטים בעתיד בתנועת a, כגון ילבַּש, יגדַּל, ירכַּב – שם הפועל שלהם הוא בתנועת o: ללבֹּש, לגדֹל, לרכֹּב. יוצא אחד מכלל זה הוא שם הפועל לשכַּב.

שם הפועל לִרְכֹּב מתועד במקרא (שמואל ב, טז, ב; מלכים ב, ד, כד), וגם בלשון חז”ל, כגון במשנה: “אי זה הוא קטן? כל שאינו יכול לרכוב על כתפו שלאביו ולעלות מירושלים להר הבית” (חגיגה א, א).

כדאי לשים לב שבלשון חכמים צורות רבות של שם הפועל דומות דווקא לצורת העתיד, למשל ליגדל (על דרך יִגְדַּל), ליגע (על דרך יִגַּע, לעומת לנגוע), לוֹכַל (על דרך יֹאכַל, לעומת לֶאֱכֹל). ואולם שם הפועל לִרְכֹּב בחולם היה רגיל גם בלשון חכמים.

הצורה לִרְכֹּב (בלי ניקוד: לרכוב) היא אפוא הצורה המתאימה למקורותינו.

מקור: האקדמיה ללשון העברית

הרחבה מהאתר “שפה עברית”:

לרוב, העברית שאנו דוברים הולכת ומתרחקת מן השפה התנ”כית. ברגע ששגיאה נעשית נפוצה בציבור, היא צפויה להשתרש בלשוננו ללא תקנה. אבל יש מקרים שבהם העברית של ימינו מפתיעה לטובה. דוגמה כזאת נמצאת במילה “לרכּוֹב” – שם הפועל של הפועל “רכב”.

במשך שנים רבות היתה מקובלת בעברית ההגייה השגוייה “לרכב”, אולי על שום הדמיון (אנלוגיה) בצורת העתיד לפועל “שכב”: בעתיד אומרים יִשְׁכַּב וגם יִרְכַּב – שניהם בפתח. אבל בשמות הפועל האנלוגיה אינה נכונה: “לשכב” הוא שם הפועל היחיד הנהגה היום בתנועת A. בכל שאר הפעלים, כולל “רכב”, שם הפועל נהגה בתנועת O: לרשום, לשכוח, לרקוד וכו’.

הנה כמה דוגמאות מן המקורות:

• הַחֲמוֹרִים – לְבֵית-הַמֶּלֶךְ לִרְכֹּב (שמואל ב טז ב).
• איזה הוא קטן – כל שאינו יכול לרכוב על כתפו של אביו (משנה, חגיגה א א).
• אשר יחסר לו אפילו סוס לרכוב עליו (כתובות ו סז).

כאמור, היום השגיאה הולכת ונעלמת, ורוב האנשים אומרים כהלכה: לִרְכּוֹב.

מקור: שפה עברית